הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
3.5 ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
1
0
הכובע של מייג'ור פאראן
דיוויד סזרני
להשאלה

הכובע של מייג'ור פאראן

דיוויד סזרני
להשאלה

דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
3.5 ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
1
0
37 
37 
גודל (עמ'): 320
מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר

תקציר

בתחילת מאי 1947 נעלם אלכסנדר רובוביץ', נער בן 16 מירושלים, שהדביק מודעות רחוב עבור ארגון הלח"י. חששם של בני משפחתו לגורלו הלך וגבר לאחר שעדים סיפרו שראו את רובוביץ' מוכנס בכוח למכונית שנסעה מהמקום. בזירה נמצא כובע אשר בתוכו היו רקומות כמה אותיות באנגלית שהרכיבו שם משפחה משובש.
לאחר חקירה מאומצת נתגלתה האמת: הנער נחטף, עונה והוצא להורג על ידי מייג'ור רוי פאראן, גיבור מלחמה בריטי עטור מדליות, אחד ממפקדי יחידה סודית שנלחמה במחתרות הציוניות. הפרשה עוררה סערה רבה לא רק בארץ ישראל, אלא גם בבריטניה, ואנשי הלח"י נשבעו לנקום את נקמתו. אך משפחתו של אלכסנדר רובוביץ' לא זכתה לקבור את בנה וגופתו לא נמצאה מעולם.
דיוויד סזרני, היסטוריון יהודי–אנגלי, מנתח את פרשת רובוביץ' תוך התבססות על מסמכים ארכיוניים מלונדון ומירושלים בפירוט עשיר ובסגנון עיתונאי השומר על מתח מתחילת הספר ועד לסופו.
המשך קריאה
  • ISBN: 9789655529968
  • גודל (עמ'): 320
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • Publishing Date: 21/07/2015
  • שם המחבר: דיוויד סזרני
  • תורגם ע"י: נעמי כרמל
  • זמין להשאלה: כן

פתח דבר

זהו סיפור על רצח וטיוח שהתרחשו בארץ ישראל ב־1947, במהלך השנה האחרונה לשלטונה של בריטניה בארץ מסוכסכת זו, מתוקף המנדט שקיבלה מחבר הלאומים. הרצח והשערורייה שהתחוללה בעקבותיו היו תוצאות ישירות של המלחמה שניהלה בריטניה במורדים היהודים, ציונים מיליטנטים שביקשו להביא את המנדט לקצו ולכונן מדינה יהודית ריבונית. התגובה הבריטית על קריאת תיגר זו חשפה עד כמה היו לוחמי האימפריה מוכנים להרחיק לכת במאבקם הנחוש והנואש על הגנתה.

השם הרשמי של האזור היה פלשתינה־א"י. כדי למנוע סרבול, בספר זה נעשה שימוש בשם ארץ ישראל (העורך המדעי).

בספר זה אני מבקש לתהות על אופיים ועל כוונותיהם של הצעירים האמיצים שניהלו את מלחמת המאסף המרה הזאת, ולהראות כי בסופו של דבר הם לא היו אלא כלי משחק במאבק פראי שניטש בין בכירי הדרג האזרחי לבכירי הדרג הצבאי של בריטניה, חיילים צעירים שנפלו קורבן למחלוקת עמוקה בדבר האסטרטגיה והטקטיקה הטובות ביותר להגנה על האימפריה. על יסוד הנחה זאת אנסה להסביר מדוע איבדה בריטניה את המנדט על ארץ ישראל, מדוע האסטרטגיה שלה למלחמה במורדים עמדה בסתירה לדיפלומטיה שלה, ומדוע היו הטקטיקות של המשטרה ושל הצבא כאחד נמהרות ועקרות, וממילא גם כושלות. השגיאות האלה הגיעו לשיאן בשערורייה שסייעה לשלול מהשלטון הבריטי את שרידי הלגיטימיות שעדיין נותרו לו בעיני התושבים היהודים בארץ ישראל ובעיניהם של רבים אחרים ברחבי העולם. ואולם מאחורי השערורייה הציבורית הסתתרה פרשה גדולה עוד יותר, שנותרה עלומה עד ימינו אלה. בספר זה נחשפות בפעם הראשונה ראיות לכך שנושאי תפקידים בדרגים הגבוהים ביותר של כוחות הביטחון ושל הממשלה הבריטיים קשרו קשר לעוות מהלך של צדק. מדובר בנער חף מפשע, קורבן לרצח אכזרי, שמשפחתו התחננה למשפט צדק, אלא שתחת זאת האנשים שהרגו אותו ואלה שקשרו קשר להסתיר את הפשע עוטרו באותות כבוד.

העובדות המוצגות כאן קוראות תיגר על התפיסה הרווחת שבריטניה ויתרה על האימפריה שלה ב"הוד והדר". ההפך הוא הנכון. בספר זה נטען כי הסכסוך בין הבריטים ליהודים בארץ ישראל הותיר מורשת רעילה, שהיתה עתידה לזהם את התגובה הבריטית לפעילותן של תנועות אנטי־קולוניאליות אחרות שאיימו על השלטון האימפריאלי. ועם זאת, המעשים המתוארים בספר זה לא היו אלא חלק קטן מהמלחמה במורדים ומהאמצעים שננקטו נגד מערכת הטרור הבין־לאומית המודרנית הראשונה. כמו כן, בספר זה נחשפים פרטים בלתי ידועים עד כה על פעולות הטרור היהודי באירופה ועל שורת תקיפות שהתרחשו בבריטניה עצמה. מפרטים אלה עולה כי בריטניה אמנם נכשלה בהתמודדותה עם ההתקוממות בארץ ישראל, אבל כוחות הביטחון שלה הצליחו יותר (ומזלם אף שיחק להם יותר) בהגנה על מולדתם — הם הרתיעו טרוריסטים יהודים מלבצע פעולת חבלה גדולה בבריטניה או מנעו זאת מהם. הכובע של מייג'ור פאראן אינו ספר היסטוריה מקיף על אודות הקמת מדינת ישראל, ואין בו התייחסות לסכסוך בין היהודים לערבים בארץ ישראל. על פי רוב, עמדו הערבים מן הצד ולא השתתפו במאבק שניטש בין היהודים לבריטים מאמצע 1945 עד נובמבר 1947. אבל לתוצאת המאבק הזה היתה השפעה עמוקה ונוראה על החברה הערבית הפלשתינית.

החלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לטיפולו של ארגון האומות המאוחדות נבעה במישרין מכישלון המערכה שלה נגד המורדים ומאובדן רצונה להמשיך ולשאת בנטל הלחימה; החלטת האו"ם לסיים את המנדט ולחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, משקפת את העובדה שבריטניה איבדה את הלגיטימציה לשלוט בארץ זו, ויעיד על כך הגילוי כי גורמים בממשל הבריטי נקטו שיטות ברוטליות ולא חוקיות כדי להמשיך ולהחזיק ברסן השלטון; לבסוף, החלטתה של בריטניה לנטוש את הזירה בלי לאכוף את ההסדר שהאו"ם המליץ עליו היתה תוצאה ישירה של תשישות צבאית, שבאה לאחר שלוש שנים שוחקות, ובסיכומו של דבר עקרות, של לוחמה נגד הטרור. בעקבות שרשרת אירועים זאת נשארו הכוחות הבריטיים ניטרליים, כשבחודשים הראשונים ניסו לשמר את הסטטוס קוו הקרקעי במלחמה שהתחוללה בין היהודים לערבים בארץ מ־30 בנובמבר 1947 ועד 15 במאי 1948. בחודשים אפריל־מאי 1948 היתה יד הכוחות היהודיים על העליונה: הם כבשו ערים אחדות, הניסו את תושביהן הערבים, ובה בעת כבשו והרסו מאות כפרים ערביים וגירשו את יושביהם. לפיכך, יש לראות גם בערביי ארץ ישראל קורבנות עקיפים של האירועים השערורייתיים המתוארים בספר זה.

הגישה לרבים מהמקורות שהספר מבוסס עליהם הותרה רק באחרונה. לאחר הפרשה הושמדו בכוונת מכוון מסמכי מפתח רלוונטיים של ממשלת המנדט, ובכלל זה רשומות של משטרת המנדט שכללו ראיות לפשע בלתי מפוענח. ואולם, חומר רב נשלח ללונדון ושרד שם לגמרי במקרה. איש לא הבחין בקיומו, ואיש לא ניסה להעלימו מהתיקים של משרד המושבות הבריטי. תיקים אלה זמינים כיום לעיון בארכיון הלאומי שבמשרד הרשומות הציבוריות (The National Archives) ברובע קיו בלונדון. המסמכים המצויים שם מוסיפים פרטים חיוניים לתיעוד המצוי בארכיונים של תנועות המחתרת במכון ז'בוטינסקי בתל אביב ולתיעוד של הסוכנות היהודית השמור בארכיון הציוני המרכזי בירושלים. התמונה האסטרטגית הרחבה התבהרה משנות השבעים ואילך, הודות למסמכיו של הנציב העליון הבריטי האחרון בארץ ישראל, סר אלן קנינגהאם, המצויים במרכז המזרח התיכון של קולג' סנט אנתוני באוקספורד, ובזכות יומניו של יריבו המר, ראש המטה הכללי האימפריאלי פילדמרשל ברנרד לו מונטגומרי, השמורים במוזיאון המלחמה האימפריאלי. העדויות החדשות מוכיחות בסופו של דבר את חוסר ההתאמה הרה האסון בין האסטרטגיה לטקטיקה.

עד להסרת הסיווג מהתיקים הרלוונטיים של שירותי הביטחון ופתיחתם למחקר במאי 2004, לא היתה כל אפשרות לגלות את היקף הפעילות הטרוריסטית היהודית ביבשת אירופה ובאיים הבריטיים. אנשי המחתרת היהודית כתבו עוד לפני כן ספרי זיכרונות, ואפילו העניקו ראיונות לעיתונאים ולהיסטוריונים, אבל הם נקטו באורח בלתי נמנע לשון זהירה ואף מטעה במפורש. התיקים שסיווגם הוסר איפשרו לשחזר את רשתות הטרור היהודיות בבריטניה בשנים 1948-1946 ולהעריך את ההתמודדות של MI5, MI6 ו"האגף המיוחד" עם האיום שהעמידו רשתות אלו. השילוב בין התיעוד של שירותי הביטחון; תיקי משרד החוץ, שעניינם פעולות הטרור היהודיות באירופה (בסיועם של אוהדים בארצות הברית); ומסמכי משרד המושבות על אודות דפוס הפעילויות האלה בארץ ישראל מאפשר לתפוס לראשונה את מלוא ההיקף של הטרור היהודי בשלהי שנות הארבעים ואת שאיפותיו העצומות.

דיוויד סזריני

רויאל הולווי, אוניברסיטת לונדון

יוני 2008